15 במרץ 2017

מפגש לא צפוי בכנסייה שמרגש אותי עד דמעות

במהלך ביקור בכפר מאמויאדה כחלק טיול הקרנבלים אשר ערכתי בסרדיניה בחודש פברואר האחרון, החלטנו "לשרוף קצת זמן" עד לתחילת תהלוכת הקרנבל ולבקר באופן ספונטני בכנסייה המקומית כדי להתרשם ממיסת יום א'.




למרבה הצער, הגענו באיחור לאחר סיומה של המיסה כאשר רוב המאמינים כבר עשו דרכם החוצה. בעודנו עומדים ברחבת הכנסייה ומשוחחים בינינו, הופתענו לגלות כי חלק מהמאמינים מזהים את השפה העברית ואף מתרגשים מנוכחותם של אורחים מישראל בכנסייתם.
הם ביקשו מאתנו להיכנס אל חלל הכנסייה על מנת לשיר בפנינו שיר, ואנחנו כיבדנו את בקשתם מבלי להבין על מה מדובר. קבוצה של מאמינים התקבצה מולנו, וכשהם מלווים בנגינת גיטרה הם פצחו בשירה והותירה אותנו המומים.


מי שמכיר אותי יודע שאני לא מחשיבה את עצמי אדם דתי, אבל כאשר שמעתי את מילות השיר, המקודשות לעם היהודי מהדהדות בחלל הכנסייה הרגשתי מחנק בגרון ולא יכולתי שלא לעצור את הדמעות. בהתחלה ניסיתי להסתיר את העובדה שאני בוכה מחברי הקבוצה אבל מהר מאוד הבנתי שאני ממש לא היחידה שמתייפחת. 


בתום השירה מצאנו את עצמנו מחבקים אותם בחום כשאנו מודים להם על החוויה המרגשת שהגיעה בהפתעה גמורה. מדהים איך בחמש דקות הפכנו מזרים מוחלטים לידידים בתחושת אחווה וקירבה.


הם מזמינים אותנו לקפה בבית הכומר ואנחנו נענים בשמחה. כולנו נדחקים אל חדר האורחים הצנוע והם מגישים לכולנו בנדיבות קפה וגם שתיה קלה. 


באופן ספונטני מחליטה אחת מהמטיילות להעניק להם ספר תהילים קטן בעברית שהיא נושאת עמה, ועכשיו הגיע תורם להתרגש עמוקות מהמחווה.

יעל המקסימה מעניקה בספונטניות מלאת נדיבות את ספר התפילין שמלווה אותה בטיולה
כשאני חוזרת ארצה אני סקרנית ללמוד יותר על הכנסייה והקשר שלהם אל השירים היהודים. 
אני למדה שהם משתייכים לזרם בכנסיה הקתולית הנקרא:Cammino neocatecumenale  שנועד להכשיר את החברים בו במסע חניכה רוחני המכוון אותם לגילוי מחדש של הטבילה.


זרם זה התהווה בספרד בתחילת שנות השישים כאשר האמן קיקו ארגואיו (Kiko Argüello) אשר פורש אל שכונות העוני של מדריד חובר אל כרמן הרננדז (Carmen Hernández) ויחד הם מקרבים את העניים והנדכאים חזרה אל הדת כשהם יוצרים קהילה נוצרית קטנה המקבלת אותם באהבה למרות חטאיהם.
הם פועלים מתוך האמונה כי האל אוהב אותנו כפי שהננו, ובצורה זו, שהיא נטולת שיפוטיות ומלאת חמלה, אנשים רבים מוצאים את דרכם חזרה אל האמונה.  
קיקו ארגואיו (משמאל) מקבל את העניים והנדכאים באהבה חזרה אל חיק הכנסייה

שלושים שנים מאוחר יותר, זרם זה מוכר ע"י הכנסייה הקתולית ומתקיים בלמעלה מ-110 מדינות בכל שש היבשות.
עם האפיפיור הנוכחי, פאפא פרנציסקוס
לחברים קשר עמוק אל ישראל והדת היהודית ובסוף מסעם הרוחני הם עולים לרגל לירושלים ומבקרים ב"דומוס גלילאה" (Domus galilea) הסמוך לכפר נחום המשמש אותם כמרכז הכשרת כהונה וחזרה בתשובה.
מנורה בת שבעה קנים (סמל יהודי) משולבת בצלב - בבית הכומר
קיקו שאב השראה מהרב שלמה קרליבך אשר היה מקבץ סביבו את המאמינים בשירה חסידית המלווה בנגינת גיטרה, ושירים יהודים רבים ומוכרים ("ברכנו אבינו", "ארץ זבת חלב ודבש", "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", "הבאנו שלום עליכם"  ועוד) הם הבסיס למזמורי התפילה ("Resucitó Chants"). בשיר "שמע ישראל" קיקו מכריז למעשה כי יש לנו אלוהים אחד ולמעשה, כולנו אחים.


אני מביטה שוב בצילום המשותף שלנו בחזית הכנסייה ולא יכולה שלא להתפעם מהאופן שבו אני מגלה שוב ושוב כי למרות ההבדלים בתרבות, בדת והשפה – יש לכולנו מכנה אנושי משותף שמחבר אותנו זה לזה בצורה חזקה.


16 תגובות:

  1. וואו רווית איזה סיפור! לפעמים נדמה שרק בשביל סיפורים כאלה שווה לנסוע.. מרגש ומדמיע כאחת. בדומוס גליליי ביקרתי לפני שנים רבות ונדמה לי שרק עכשיו אני מבינה את שהוסבר לי שם.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הייתי שם מעולם, אבל עכשיו מתכננת לנסוע כדי להכיר יותר. החלק המדהים הוא שכל המפגש היה מקרי לחלוטין!

      מחק
  2. רווית יקרה. מדהים. אירוע זה היה בעיני פסגת הטיול. העצמת אותו והעלית אותו מחדש.
    אוהבת יעל

    השבמחק
    תשובות
    1. יעלה, ריגשת אותי במחווה הנדיבה שלך. לא סתם התחברנו, למרות שמפרידות בינינו שנה או שתיים..

      מחק
  3. נהדר ומרגש כאחד רווית! בסוף הכל מתחיל מכמה דייגים יהודים בגליל

    השבמחק
    תשובות
    1. בסוף הכל מתחיל בבני אדם, מכאן ומשם.. :-)

      מחק
  4. רוית, באמת מרגש איך שנשברות המחיצות. פעם היינו בפסטיבל ימי ביניים במחוז דורדון בצרפת, וניגנו שם את "הבה נגילה" בכלים עתיקים, כשיר תקופתי. היו בוודאי הרבה קשרים וחיבורים בין קהילות שחיו זו בצד זו וספגו השפעות. חוץ מזה מרגש ומשמח לראות אותך מובילה קבוצה בסרדיניה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, זיוה, זו היתה חוויה מאתגרת ומעצימה כאחד. אם הם היו יודעים כמה התרגשתי...זה חימם את ליבי לראות אותם מתחברים לאנשים ומקומות שקרובים ללבי.

      מחק
  5. סיפור מרתק, וכאחד שהשתתף בחוויה אני יכול רק להעיד שאכן זה היה רגע מרגש ביותר אפילו לאנשים צינים כמוני.

    השבמחק
    תשובות
    1. זאביק היקר, מתחת למעטה הציני מסתתרת רגישות גדולה - זה ניכר במי שאתה וגם בצילומיך.

      מחק
  6. è proprio vero che le vie del Signore sono infinite è stato molto emozionante anche per noi incontrarvi per caso e sentirci subito fratelli perché uniti dalla stessa fede.e cantare per voi lo shemà è stato bellissimo abbiamo pianto tutti.. spero di rincontrarvi presto!!

    השבמחק
    תשובות
    1. Spero anche di incontrare di nuovo e credo che il nostro rapporto si è ulteriormente rafforzata.

      מחק
  7. ריגשת אותי, תודה לך

    השבמחק
    תשובות
    1. זה כל כך משמח אותי לגלות שלא רק אני רגשנית ושאנשים אחרים יכולים להתחבר לעוצמת החוויה דרך קריאת הבלוג (אני עדיין בוכה בכל פעם ששומעת את הוידאו...).

      מחק
  8. ואו, זה באמת מרגש. כשהם התחילו לשיר "שמע ישראל" עברה בי צמרמורת.
    בהסתכלות רחבה על העולם- אהבתי מאוד את המשפט בו זיימת את הפוסט: " יש לכולנו מכנה אנושי משותף שמחבר אותנו זה לזה בצורה חזקה."
    ובהסתכלות על הטיול שלכם, המקרה והחוויה הפרטים שלכם- זה פשוט רגע קסום שמתווסף לסך הרגעים היפים בטיול, יש לי הרגשה שלא תשכחו את זה:)

    השבמחק
    תשובות
    1. זה המוטו שמוביל אותי במטרה לחבר בין תרבויות. הטיול היה מדהים - מאתגר ומרגש כאחד. מקווה שנחזור על החוויה בשנה הבאה. תודה על המשוב המרגש...

      מחק